ועידת האקלים והמחשב

בימים אלו מתכנסים מנהיגי העולם בקופנהגן בועידת האקלים העולמית, שמטרתה "להציל את העולם". העולם שלנו הולך ומתחמם, התחממות זו נוצרה כתוצאה מפליטה של גזי חממה. המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה של גזי חממה ואילו המדינות המתפתחות מייצרות כמויות קטנות של גזים אלו.


הבעיה הגדולה של העולם, בעיית האקלים, היא בעיה גלובלית, חוצת גבולות. כל מדינה חייבת להבין כי תוצאות הפעילות שלה יראו בכל העולם. הגלובליזציה נכנסת לכל מקום לכל נושא שנעסוק בו.

לדעתי הגלובליזציה התפתחה עם התפתחות המחשב ובעיקר האינטרנט. מקובל לומר כי העולם הוא "כפר קטן אחד" המחשב הצליח לחבר חלקים גדולים של העולם, שמצליח לתקשר ללא קשר למקום או לזמן. האם כל העולם שייך לתהליך זה?, נראה לי שלא. חלק גדול מאוכלוסיית העולם לא ראה מימיו מחשב ובטח שאינו יודע להשתמש בו. חלק זה של העולם הוא החלק שלא מזהם והחלק שנפגע ביותר מהזיהום שיוצרות המדינות המפותחות. זהו החלק שתרווד בצרות היום יום של הקיום הבסיסי. לעומתו החלק הקטן יותר של אוכלוסיית העולם מרגיש בעזרת הטכנולוגיה שהוא יכול להגיעה לכל מקום בכל זמן. טכנולוגיה חדשה תורמת להרגשה זו אך עלינו לזכור את החלק הגדול ש אוכלוסיית העולם שלא נהנה מהתקדמות זו ולכן לא יכול להפיק ממנו את התועלת.

כאשר יגיעו מנהיגי המדינות להסכם על הורדת הזיהום וע"י כך עצירת ההתחממות, לחלק מאוכלוסיית העולם הסכם זה לא יגיע, היא אינה קוראת עיתונים ולכן גם לא מגיעה לשוחח בפייסבוק על ההסכם ומשמעותו. יחד עם הורדת כמויות הזיהום עלינו להביא את בשורת המחשב והאינטרנט לכל העולם, גם לזה הרעב שאינו מודע לקיומו.

פורום תקשוב בחינוך

במסגרת לימודי השתתפתי בכנס תקשוב בחינוך, במהלך ההרצאות הועלתה ע"י מספר מרצים הטענה כי המורים אינם רוצים להכניס את התקשוב למערכת החינוך. אמירה זו קוממה אותי  מכיוון שבבתי ספר רבים, המורים מעוניינים להכניס אמצעי הוראה מתוקשבים, בכדי ליצור הוראה מגוונת וליצור אצל התלמידים עניין. אך בעיה גדולה יותר בה גם אני נתקלת ביום יום, היא הציוד בבית הספר.
בבתי ספר רבים הציוד הוא מיושן, לא תמיד מחובר לרשת, במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אין כלל ציוד או שהוא אינו מספיק.
בבית הספר בו אני מלמדת ישנם שלוש כיתות מחשבים עם 45 מחשבים. בכל שנה ישנם כ- 60 תלמידי גיאוגרפיה, המעוניינים לגשת לבגרות מתוקשבת, חלקם לא יצליחו לגשת לבחינה המתוקשבת בגלל בעיה טכנית, אין מספיק מחשבים.
בנוסף ישנו ברקו אחד שבכדי להשתמש בו יש ללמד באודיטוריום גדול. הלימוד באודיטוריום מקשה על התלמידים וכמו כן לא מאפשר למורה גמישות במערך השיעור. מורים המעוניינים ליצור דרכי הוראה חדשות, לגוון בדרכי ההוראה, נמצאים בבעיה, אין להם גמישות ויכולת לעשות זאת.
אפשר לבוא בטענות למורים, אך יש לקחת בחשבון את מוגבלויות המערכת. במקרים רבים זוהי בעיה של סדרי עדיפויות בתוך המערכת.

למידה בעבר ובהווה

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך, דנו בנושא תוכניות הלימודים החדשות. ד"ר אלעד פלד סיפר על כך שבעבר כאשר הוא למד, למדו פרקים רבים בתנ"ך בע"פ, הידע הכללי והעושר הלשוני בעברית נובע ברובו משיטת לימוד זו. כיום לא יעלה על הדעת לתת לתלמידים ללמוד בע"פ, התפיסה החדשה לא דוגלת בדרך זו ללימוד החומר.
נושא זה פתח לי פתח למחשבה על צורת הלימוד כיום, בבתי הספר הולכים לקראת התלמידים. המיקוד לבגרות מגביל את הידע אותו רוכשים התלמידים. המורים מלמדים אך ורק ע"פ המיקוד ופרקים שלמים, של ידע אינם נלמדים.
תופעות אלו יוצרות אצל התלמידים עולם צר עם ידע חסר, במקצועות רבים חסר רצף הדברים. איזה בוגר אנו מעוניינים ליצור? איזה דור אנו מגדלים?. כאשר צופים בתוכניות הידע בטלוויזיה, עולות שאלות אלו. לעיתים קרובות אני מרגישה בושה כאשר נשאלת שאלה בידע כללי ובוגרי מערכת החינוך שלא מזמן סיימו 12 שנות לימוד אינם יודעים לענות עליה.
בפיתוח תוכניות הלימודים החדשות יש לדעתי לתת את הדעת על תוצאות אלו, אולי לא לחזור לצורת הלמידה הישנה, אך לדעת לנצל את הטכנולוגיה בכדי ליצור בוגר משכיל בעל ידע ושפה עשירה.

מחשב נייד בכיתה המשך התפתחות

בשבוע שעבר התקיימה בבית ספרי מועצה פדגוגית, אחת המורות העלתה את נושא התלמיד והמחשב הנייד. מורים רבים מפחדים מנושא זה, המחשב נראה להם כמאיים על מעמדו של המורה בכיתה. אחת המורות אף ציינה כי אנו מתמודדים בכיתה עם מכשירי טלפון ניידים, ומדוע עלינו להרשות מחשב נייד שיוסיף עוד התמודדות.
כאשר ישבתי והקשבתי לוויכוח שהתנהל בישיבה חשבתי לעצמי מדוע אנו דנים בנושא הרי מערכת החינוך רוצה להתקדם עם הזמן, היא מעוניינת להכניס את הטכנולוגיה, אך מורים רבים מפחדים מהטכנולוגיה ואינם יודעים כיצד להתמודד איתה.
לדעתי יש לברך על יוזמה זו ולהצליח להפיק ממנה את המיטב. לכל דבר חדש יש יתרונות וחסרונות, ולדעתי בנושא זה רבה התועלת על הנזק שייגרם. ממשרד החינוך אין התקדמות באופק ולכן יש לברך כל תלמיד המוצא פיתרון לבעיותיו דרך המחשב. המחשב יכול ליצור בכיתה עניין והמורה יכולה לקחת אותו לכיוון חיובי. מכיוון שבהרבה בתי ספר ישנה בעיה חמורה של עזרים, תלמידים עם מחשב יכולים רק לעזור למורה ולשפר את דרך ההוראה
בהמשך לרשומה.

סמינר סיכום

בימים אלו אנו מתחילים לגבש נושא לסמינר הסיכום של לימודי התואר השני. נושאי הסמינר צריכים להיות קשורים לתקשוב וטכנולוגיות למידה.
כאשר התחלתי לחשוב בנושא, החלטתי לבדוק את בחינת הבגרות המתוקשבת וההתמודדות של צוות המורים עימה.
כאשר הועלה הרעיון של בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה, נראה לי הרעיון קשה ליישום, בעיקר לתלמידי שלי. למרות הקשיים החלטנו בצוות לנסות ולהיכנס לנושא, הלכנו להשתלמות בנושא והתחלנו ללמוד את התוכנה. עם הזמן הרגשתי עד כמה הטכנולוגיה עוזרת לתלמידים להתמודד עם יחידת הלימוד שבאופן מסורתי הייתה הקשה ביותר עבורם. המחשב הביא פיתרון במיוחד ללקויי הלמידה ופתח בפני התלמידים את מחסום הפחד מהאנסין.
לעומת צוות בית הספר שלי בשיחות עם מורים בבתי ספר אחרים, הרגשתי פחד גדול מהכנסת הטכנולוגיה החדשה, פחד מהחדשנות ודבקות בישן והטוב. כאשר התחילו להגיע התוצאות, שהראו יתרון לתלמידים שנבחנו בבחינה המתוקשבת, שמעתי כבר קולות אחרים, אך לא מכולם. מה גרם למורים לפחד כל כך מהטכנולוגיה החדשה, ומה עמדותיהם לגביה, מדוע יש הדבקים במתכונת הישנה?
בעקבות חוויות אלו החלטתי להתמקד בנושא עמדות מורים כלפי הבגרות המתוקשבת. כולי תיקווה כי הסמינר יהיה מעניין ויצליח לחדש משהו בתחום.

מחשב נייד בכיתה

במסגרת שעורי הגיאוגרפיה חייב כל תלמיד להגיע לשיעור עם אטלס. מרבית התלמידים מתלוננים ומתאוננים כמה קשה לסחוב את האטלס, לא נוח כבד מידי.
והינה כאשר לימדתי בכיתה יא' השבוע כעסתי על תלמיד שלא הביא אטלס ולכן אינו מעורה בנושא השיעור. התלמיד שאל אם אפשר להוציא את המחשב שלו בכדי לראות את המפות, במקום אטלס. כמובן שהסכמתי ובכיתה התעורר ויכוח האם אותו תלמיד יצליח למצוא מפות או שאולי ישוטט לו באינטרנט.
מאירוע זה הצלחתי להבין את חשיבותו של המחשב בחיינו המודרניים בבית הספר. התלמידים חיים בעולם ממוחשב ואילו מערכת החינוך עדיין לא נמצאת שם.
אני רואה חשיבות רבה של הכנסת מחשב אישי לכיתה, למרות החסרונות והבעיות שהוא עשויי ליצור, עדיין רבה התועלת שניתן להפיק ממנו בשיעור.
תלמידי כיתה זו אמורים לגשת לאנסין ממוחשב, בבחינת הבגרות, ככל שיקדימו להיחשף לעבודה עם המחשב כך יקל עליהם להתמודד עם צורת המידע הממוחשבת המופיע בבחינת הבגרות.

"עצם למידה"

במסגרת הקורס של ד"ר שרה שדה, הכרנו את המושג עצם למידה. עצם למידה- ע"פ א.רותם הוא מבנה פעולה לימודית פשוטה, המוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות מצומצם להמשך למידה של חלקי השיעור.
בתהליך הלמידה שעברנו בקורס יצרנו בסופו של דבר עצם למידה, שהוא חלק מתוכנית גדולה של עצמי למידה המחוברים האחד לשני. לעצם הלמידה ישנה חיבוריות- שילוב העצם במיגוון פעילויות לימודיות.
כעבודת סיכום נתבקשנו ליצור עצם למידה, כחלק ממערך גדול של עצמי למידה. מטרת התוכנית המתוקשבת: להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו. תוכנית זו היא רב תחומית המורכבת ממספר עצמי למידה, כשכל עצם מציג המצאה שהשפיעה עלינו ויצרה משמעות חדשה לחיים בכדור הארץ.
צורת הבנייה שלנו הייתה ע" הטקסונומיה של בלום אותה למדנו בכיתה. ע"פ הטקסונומיה של בלום בעצם למידה ישנו ידע- הקנייה של ידע, ישנה הבנה- הבנת התהליך, ישנו יישום- לתהליך החשיבה כיצד הגיע וגנר למסקנות וישנה אנליזה שבה ע"פ תמונה התלמיד יבין את הוכחות התיאוריה.
ע"פ בלום וגארדנר- שילוב אינטליגנציות מרובות והטקסונומיה של בלום.
ידע- ידע מילולי בזכירת שמות היבשות, ידע מרחבי בזיכרון המפה וחלקיה השנויים המשתנים.
הבנה- מילולית כיצד התפתח כדור הארץ והיבשות שלו למקומן היום. הבנה מרחבית היכן הייתה ממוקמת כל יבשת.
יישום- מילולי להציע הסבר למיקום היבשות, מרחבית- להשתמש בעקרונות גיאומטריות להסביר מפה.
סינטזה- יצירת ההקשר בין מיקום היבשות והאקלים לתצורת הנוף.

אני וענת בחרנו ליצור עצם למידה בנושא, אלפרד וגנר שהיה ממוחה אקלים ואבי תיאורית נדידת היבשות, תיאוריה שהייתה מקובלת מאוד בשנות ה- 60, והיוותה בסיס לתנועת הלוחות המקובלת היום.
עבודה זו תרמה לי רבות מבחינה מקצועית, הצלחתי ליצור פעילות מתוקשבת אותה אני יכולה לשלב בתוכנית הלימודים והיא יכולה לסייע לתלמידיי להבין את החומר בצורה טובה יותר.

למידה מתוקשבת וציונים

במסגרת שיעור למידה מרחוק, נתבקשנו לקרוא מאמר מאסופת מאמרים בנושא "אין הבדל מובהק".
אוסף מחקרים זה עוסק בהשוואה בין למידה מרחוק ללמידה פנים אל פנים.
אני וסלעית בחרנו לקרא את המאמר
Virtual Teaching in Higher Education: The New Intellectual Superhighway or Just Another Traffic Jam "דרך אינטלקטואלית מהירה או עוד פקק תנועה"
המאמר מספר על מחקר הנערך בקבוצת סטודנטים, שחלקה למדה בלמידה מרחוק וחלקה השני בלמידה מסורתית פנים אל פנים.
באופן מפתיע מבחינתי דווקא הסטודנטים שלמדו בצורה מתוקשבת הצליחו יותר במבחנים ויצרו קהילת לומדים. הסטודנטים שלמדו בלמידה מסורתית הצליחו פחות בצורה משמעותית ואף לא יצרו למידה קבוצתית.
לדעתי התוצאות המפתיעות הללו נובעות מהיווצרות הלמידה השיתופית. למידה המפרה ומופרה, יוצרת מוטיווציה גבוהה יותר בקרב הלומדים, מאפשרת תהליך למידה של חזרה, שינון ולמידת עמיתים המעלה את התוצאות.
העובדה שהסטודנטים הלומדים בצורה מסורתית לא יצרו קבוצות למידה יכולה גם להיווצר מאופי הקבוצה ומהאווירה השוררת בכיתה, לעיתים אווירת התחרותיות גוררת איתה סטודנטים שבלמידה מתוקשבת, כאשר אין מפגש פיסי בין הסטודנטים, לא היו משדרים תחרותיות ומונעים למידה שיתופית.
מאמר זה פתח פתח לנושאי מחקר אחרים שתרם נחקרו כמו הקשר בין למידה מתוקשבת ללמידה שיתופית לבין הצלחה בלימודים.

" http://www.nosignificantdifference.org/

הפער הדיגיטלי

הפער הדיגיטלי

"הפער בין מי שיש להם גישה לICT ויודעים להשתמש בהם ולנצלם לבין מי שאין להם גישה לאמצעים אלו ואינם יכולים להשתמש בהם לתועלתם" (ד"ר עוזי מלמד).
למרות שנראה היום לרובנו, שלא נוכל לחיות בנוחות ללא המחשב, עדיין קיימות חברות ומגזרים להם המחשב אינו מובן מאיליו. מחירי המחשבים אומנם ירדו והוא נהפך למוצר עממי, הטכנולוגיה נעשתה זמינה, אך לא לכולם.
ע"פ ד"ר גוסטבו מש- מדינות המערב החלו לחשוש שהטכנולוגיה שמטרתה לקדם את האוכלוסייה עלולה מצד שני להרחיב ולהדגיש פערים שקיימים החברה.
בישראל פערים אלו יבואו לידי ביטוי בפער הסוציואקונומי ועשויים להתחדד בפער הגדול בין המרכז לפריפריה – בין הגלעין לשוליים. ע"פ רחל ברוך הבעיה העיקרית היא בניצול המחשב במערכת החינוך ישנם בתי ספר שלהם תמיכה טכנית צמודה ההכרחית לתפעול המחשבים בעוד לאחרים אין. מה שמגדיל ומעצים את הפערים מכיוון שבגלעין, מרכז הארץ, ישנה זמינות גדולה יותר של תמיכה טכנית, בעוד שבשוליים זמינות זו יורדת.
ד"ר גוסטבו מש מבחין בין נגישות לשימוש, שני מושגים אלו אינם זהים, במקרים רבים קיימת נגישות למחשב ולאינטרנט במשק בית, אך חלק מחברי משק הבית לא עושים בו שימוש כלל.
לרוב פער הגילים מדגיש את הפער הדיגיטלי בתוך משק הבית, הילדים הם אלו ששולטים במערכת הטכנולוגית ואלו היודעים להפעילה בצורה הטובה ביותר, וככול שהגיל עולה יורדת הגישה למחשב.
אך לא רק הגיל הוא הסיבה לפער, גם בתוך בתי הספר ישנן פערים בין תלמידים, מה שלעיתים מגדיל את הפערים הלימודיים בין תלמידים. בבתי ספר רבים נמצאים חומרי הלמידה והתרגול באתרים בית ספריים, תלמידים שלהם אין גישה מתמדת למחשב ולרשת, לעיתים נותרים ללא מענה, מה שמגדיל את הפער הלימודי.
ע"פ סקר של הועדה הלאומית לטכנולוגיה שנערך בשנת 2004 (ע"פד"ר גוסטבו מש) ניתן לראות כי בישראל קיים פער דיגיטלי והוא עמוק יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה, מבוגרים ודתיים. ע"פ הנתונים בשטח נראה שפער זה הולך וגדל, קיימים בתי אב רבים להם אין עדיין גישה למחשב וכל שכן לרשת.
הפער הדיגיטלי קיים אך קובעי המדיניות רואים במערכת החינוך את התשובות לצמצום הפער ע"פ רחל ברוך אי אפשר להכניס טכנולוגיה ללא הכשרה יעילה של אנשי חינוך, ללא הכשרה זו אנו רואים שבמרבית בתי הספר בארץ השימוש במחשב אינו מרכזי.

מקורות:
http://hevra.haifa.ac.il/
http://onlineacha.macam.ac.il/news/wellldone.asp?topic=5

שיעור פסיכולוגיה

במסגרת לימודי התואר השני בחינוך, אנו לומדים פסיכולוגיה. בעבר כבר למדתי קורסים דומים, מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה של גיל הנעורים... . אך הפעם לימודים אלו שונים, הם קיבלו משמעות שונה. אם בעבר כשלמדתי הייתי סטודנטית ללא ניסיון בשטח וללא ילדים משלי. כל התיאוריות נראו לי בגדר תיאוריה בלבד. עתה כאשר אני לומדת על תיאוריות ההתפתחות של פיאז'ה ופרויד, כל שלב מתאים לחוויות אותם אני עוברת בבית עם ילדיי שלי. כל בעיה שיכולה לצוף בגיל ההתבגרות, יש לה הסבר, לכל בעיה והתנהגות שמוסברת אני רואה מול עניי תלמיד ויכולה להבין את משמעות הדברים.
ישנה חשיבות רבה ללמודים אלו כאשר אתה הורה ומחנך, ההתנהגויות צפויות יותר מובנות, ניתנות להסבר ופעמים רבות מקל הדבר על הטיפול בבעיות על הצד הטוב ביותר.

למידה שיתופית

במסגרת לימודי נתבקשתי ליצור הגדרה למושג "למידה שיתופית", הגדרה שתוכנס וטכנולוגית הויקי.
למידה שיתופית היא לא תלוית טכנולוגיה, למרות שהטכנולוגיה יכולה לסייע לה ולקדם אותה.
את שורשי הלמידה השיתופית ניתן לראות עוד בימי התלמוד כאשר התפתחה הלמידה בחברותה, הקשר האישי והאינטראקציה בין הלומדים מוסיף רבות לתהליך הלמידה. מניסיוני האישי למידה בקבוצה תורמת רבות וישנם תלמידים רבים שסגנון למידה זה מאפשר להם להגיע להישגים לימודיים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה הקיימת היום רק יכולה לחזק את הלמידה השיתופית, אין כבר צורך במפגש פנים אל פנים, כל האינטראקציה נערכת באמצעות המחשב. מצד אחד יש לכך יתרונות רבים, כל אחד פועל בזמן ובמקום הנוחים לו, אך אני רואה בכך גם חיסרון גדול, אין אינטראקציה חברתית. הלמידה העצמאית מול המחשב יוצרת לדעתי ניקור, חוסר ההכרות האישית בין הלומדים יכולה להפחית מיתרונות הלמידה השיתופית. אני רואה חשיבות רבה במפגשים פנים אל פנים היוצרים גם אינטראקציה חברתית ומאפשרים לדעתי למידה פורייה יותר.
אני מצרפת קישור לאתר של ד"ר אברום רותם הדן בנושא.
http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/1%20lemida/lemida%20shitufit%201_2.htm

בגרות מתוקשבת

בחמש השנים האחרונות אני מגישה תלמידים לבחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה. זהו פרויקט שהתחיל עם מספר מצומצם של בתי ספר ועם השנים הולך ומתרחב.

התלמידים ניגשים לבחינה זו במסגרת בחינת הבגרות בגיאוגרפיה של חמש יחידות, היחידה החמישית היא אנסין- חבל ארץ שלא נלמד. החידוש ביחידה זו היא האפשרות של התלמידים לראות מספר מפות במקביל על המסך, ולהסיק מהן לגבי השאלות. דבר נוסף שהוכנס לבחינות הבגרות היא האנימציה. התלמיד מקבל תופעת טבע בתנועה, כמו שהיא מתרחשת בטבע. אפשרות זו פותחת בפני התלמיד יכולת להבין תהליכים בצורה ברורה יותר ומקלה עליו את הסבר התופעה.

לאורך השנים גיליתי כיחידת לימוד זו היא היחידה שבה תלמידים מתקשים ביותר, המעבר לבחינה מתוקשבת הקל עליהם מאוד והעלה את ממוצע הציונים.

למרות ההצלחה הגדולה של הבחינה עדיין ישנם קשיים, הקושי הגדול ביותר הוא הקושי הטכני. ברוב בתי הספר אין כמות מספקת של מחשבים לכל התלמידים המעוניינים להיבחן. בעיה נוספת היא תלמידים המרגישים קושי בישיבה מול מחשב בזמן בחינה, בכל מחזור אני מזהה תלמידים שלא מרגישים בנוח ומבקשים לעבור את הבחינה במתקונת הישנה מול מחברת ואטלס.

בעיקבות התנסות זו נראה לי כי התפתחות הבחינה המתוקשבת חשובה מאוד ועוזרת מאוד לתלמידים, היא גם פותרת לעיתים את בעיית לקויי הלמידה.

ספר אורחים- משוב

ברשומה זו תוכלו אתם האורחים להגיב לבלוג שלי.

כולי תקוה כי תגיבו לרשומות האם אתם חושבים כמוני? או אולי יש לכם רעיונות כיצד לפעול אחרת.

טכנולוגית ויקי בחינוך

טכנולוגית הויקי היא טכנולוגיה חדשה שגויסה למערכת הפדגוגית רק בשנים האחרונות. טכנולוגיה זו כמעט ולא נוסתה בבתי הספר, אך נוסתה בהצלחה באקדמיה.
לאור המחקרים האחרונים אותם קראתי לצורך עבודה זו נראה לי כי אכן מדובר בטכנולוגיה העשויה לטרום רבות לתהליך הפדגוגי.
ברצוננו ליצור בוגר המוכן לחיים האמיתיים, בוגר שידע להתמודד עם אתגרים טכנולוגים ואינטלקטואלים. טכנולוגית הויקי עשויה לתרום רבות ליצירת בוגר זה. מדובר על למידה עצמית המפתחת קודם כל אחריות אישית, הצורך לעמוד במשימות אישיות מפתח זאת, אומנם יש דרכים רבות אחרות לפיתוח האחריות שאינן מיוחדות לויקי, אך שילוב האחריות עם התכונות האחרות הייחודיות לטכנולוגיה הויקי תורמת רבות לעניין.
טכנולוגיה זו יוצרת חשיבה ביקורתית אצל הלומד, משפרת את כישורי כתיבה וסינון החומר, מצד שני היא מלמדת להעביר ביקורת אך גם לקבל ולהתמודד עם ביקורת.
רוב הטכנולוגיות החדשות, המגויסות לטובת הפדגוגיה, לא מצליחות לשלב בין העבודה העצמית מול המחשב, לבין הקשרים החברתיים והיכולת לפתח קשרים בין אישיים. טכנולוגית הויקי מצליחה ליצור את השילוב של המחשב עם פיתוח כישורים חברתיים. ראינו בעבודה כי הצד החברתי הוא החלק החשוב ביותר להצלחת הפעילות. שימוש בטכנולוגיה ללא המפגשים הבין אישיים ויצירת מערכת הנורמות לעבודה, הוא החלק החשוב לדעתי בתהליך הלמידה.
אני תקווה כי מערכת החינוך בארץ תשכיל לעשות שימוש רב יותר במערכות טכנולוגיות ובמיוחד בטכנולוגית הויקי. לדעתי טכנולוגיה זו מתאימה למערכת החינוך בישראל בעיקר בגלל השילוב בין הלמידה העצמית ללמידת העמיתים, והלמידה האישית ללמידה בשילוב החברתי.
יצירת מאגר ידע משותף מרחיב אופקים ויוצר דינמיות בלמידה ולעיתים קרובות יכול להביא אותה למקומות לא מתוכננים, אך תורמים מאוד ללומדים.

חששות

אתמול הובהרו לי הדרישות מהבלוג שלי, דרישות אלו העלו בליבי חששות כבדים לגבי התמודדותי עם טכנולוגיות חדשות שאנני שולטת בהן. היום החלתתי לכתוב על חחשותי, במהלך הכתיבה כאשר כמעט סיימתי את הרשימה, אנני יודעת מה קרה אך הרשומה "נעלמה". כל חששותי התגשמו, אך החלתתי לא להתייאש ולנסות לשחזר את מה שנמחק.


לאורך השנים החשבתי את עצמי כמי שאיננה חוששת מטכנולוגיה ומשינויים, הרי נכנסתי בגל הראשון לבגרות מתוקשבת, אני עושה שימוש יום יומי המחשב, מה יכול להיות לא מובן! או קשה!. לאחר השיעור אתמול, פתאום, הרגשתי שאני מבינה את כל המורות הוותיקות בבית הספר שתמיד הביעו חשש מתוכניות חדשות בעיקר אם היתה מעורבת בהן טכנולוגיה.


הכניסה לעולמות לא מוכרים לי מלאה אותי במחשבות כיצד אצליח ליצור תויות, ליצור רשימת מועדפים בדלישס, או ליצור מסמכים בגוגל דוקס... .


למרות החששות החלתתי שאני לוקחת על עצמי את המשימה ללמוד וליצור בלוג חינוכי שיתרום לתהליך הלימודי אותו אני עוברת במסגרת לימודי התואר השני.

איכות הסביבה

איכות הסביבה הוא נושא הקרוב לליבי, גם מעצם היותי מורה לגיאוגרפיה וגם מעצם היותי אזרחית במדינת ישראל. בעית המים היא אחת הבעיות הקשות ביותר של מדינת ישראל, סביב בעיה זו התפתחו מלחמות ביננו לבין שכנינו לאורך השנים. אנו נמצאים במזה"ת, אזור מידברי, מדינת ישראל נמצאת על גבול המדבר. מספר שנות בצורת רצופות החמירו את בעיית המים, הסירטון אותו פירסמתי בבלוג מטרתו להעלות את המודעות לחיסכון במים. ברצוני ליצור מצב שבו כל אחד מאיתנו יחשוב כיצד הוא יכול לחסוך במים ולהציל אותנו מהתייבשות.

סירטון לחיסכון במים

v dir="rtl" align="right">

פורטוליו דיגיטלי

בלוג דיגיטלי ובעברית יומן רשת,רשומון. זהו אתר אינטרנט שבו רשומות חוויות חדשות ומאמרים,(ע"פ ויקופדיה).
פורטל זה הוא מאין חלון אל תהליך הלימודים שלי, במרכז ללימודים אקדמים. במקום זה אוכל לפרסם תהליכים אותם אעבור בדרך אל יצירת תיק עבודות, שיורכב מתוצרי הלמידה שלי.יומן זה יעוצב על פי סיגננוני האישי, כולי תקווה שאצליח ליגרום לקוראים עיניין בתהליך הלימודי אותו אעבור.
בנוסף לכך אוסיף קישורים לאתרים ולמאמרים אותם אמצא כקשורים לנושאי הבלוג.

ברוכים הבאים

ברוכים הבאים לבלוג של טלי,
בבלוג זה אתאר את התהליכים אותם אעבור במהלך לימודי לתואר שני, במרכז ללימודים אקדמים.