יום שני, 21 בדצמבר 2009

ועידת האקלים והמחשב

בימים אלו מתכנסים מנהיגי העולם בקופנהגן בועידת האקלים העולמית, שמטרתה "להציל את העולם". העולם שלנו הולך ומתחמם, התחממות זו נוצרה כתוצאה מפליטה של גזי חממה. המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה של גזי חממה ואילו המדינות המתפתחות מייצרות כמויות קטנות של גזים אלו.


הבעיה הגדולה של העולם, בעיית האקלים, היא בעיה גלובלית, חוצת גבולות. כל מדינה חייבת להבין כי תוצאות הפעילות שלה יראו בכל העולם. הגלובליזציה נכנסת לכל מקום לכל נושא שנעסוק בו.

לדעתי הגלובליזציה התפתחה עם התפתחות המחשב ובעיקר האינטרנט. מקובל לומר כי העולם הוא "כפר קטן אחד" המחשב הצליח לחבר חלקים גדולים של העולם, שמצליח לתקשר ללא קשר למקום או לזמן. האם כל העולם שייך לתהליך זה?, נראה לי שלא. חלק גדול מאוכלוסיית העולם לא ראה מימיו מחשב ובטח שאינו יודע להשתמש בו. חלק זה של העולם הוא החלק שלא מזהם והחלק שנפגע ביותר מהזיהום שיוצרות המדינות המפותחות. זהו החלק שתרווד בצרות היום יום של הקיום הבסיסי. לעומתו החלק הקטן יותר של אוכלוסיית העולם מרגיש בעזרת הטכנולוגיה שהוא יכול להגיעה לכל מקום בכל זמן. טכנולוגיה חדשה תורמת להרגשה זו אך עלינו לזכור את החלק הגדול ש אוכלוסיית העולם שלא נהנה מהתקדמות זו ולכן לא יכול להפיק ממנו את התועלת.

כאשר יגיעו מנהיגי המדינות להסכם על הורדת הזיהום וע"י כך עצירת ההתחממות, לחלק מאוכלוסיית העולם הסכם זה לא יגיע, היא אינה קוראת עיתונים ולכן גם לא מגיעה לשוחח בפייסבוק על ההסכם ומשמעותו. יחד עם הורדת כמויות הזיהום עלינו להביא את בשורת המחשב והאינטרנט לכל העולם, גם לזה הרעב שאינו מודע לקיומו.


אין תגובות: