משחקים לימודיים

משחק קלפים מעורר לעיתים אסוציאציה שלילית, אך משחק קלפים עליו מולבש תוכן לימודי הוא כבר משהו אחר לגמרי. במסגרת לימודי פיתחנו אני וענת, בת זוגי לעבודה, משחק רמי בנושא יחידות נוף בא"י. אני מלמדת בבית הספר כיתות קשות בעיקר מב"ר ואתג"ר, תלמידים אלו מתקשים בלימוד עצמי ובשינון של החומר. שינן החומר ע"י משחק יוצר אצל התלמידים הרגשה חיובית כלפי תהליך הלמידה. ניתן להשיג כאן גם הנאה, אך גם למידה.

אני רצה לספר על פעילות אותה העברתי בכיתה. נכנסתי לכיתה שביום רגיל יש בה 20 תלמידים אך מכיוון שזה היה יום לאחר הבגרות בלשון, נכחו רק שישה תלמידים. הסברתי להם שהיום נשחק רמי. התגובה הייתה שמחה אך אם חשש מה. כאשר הוצאתי את הקלפים התגובה הראשונית הייתה "אין מספרים, אך נשחק".

לאחר שהסברתי את כללי המשחק התחלנו לשחק כאשר התלמידים משתמשים באטלס בכל בעיה, ובכדי לבדוק את המתחרים. בסיכומו של המשחק ראיתי הנאה גדולה אצל התלמידים.

תלמידים שבשיעורים רגילים לא תמיד היו קשובים, שחקו ברצינות, כל אחד רצה לנצח, לעיתים בכל מחיר.

נראה לי שהשגתי במשחק זה גם פעילות חברתית הפגתית אך גם פעילות לימודית. רוב המשחקים לא זכרו את נושא המשחק וכך השגתי חזרה על החומר מתחילת השנה ותרגול השימוש באטלס.

לסיכום אני ממליצה לכל מורה לחשוב מידי פעם על פעילות כזו, המצריכה מאמץ מצד המורה, אך תורמת רבות לשיפור דרכי ההוראה.

הרצאות מוקלטות ברשת

הרצאות מוקלטות בנושאי הלימוד בגיאוגרפיה החלו לעלות לרשת בתקופה האחרונה. הרצאות אלו התחילו במסגרת ההערכות החינוכית בתקופת מבצע "עופרת יצוקה", כאשר ילדי הדרום לא ביקרו בבית הספר. במסגרת לימודית שודרו הרצאות בנושאי הלימוד השונים בטלוויזיה, ההרצאות הועברו בצורה של שיעור כאשר באולפן ישבו תלמידים, המורים היו ברובם מפורסמים שונים כמו פרופסורים, אנשי חינוך, כלכלה וחברי כנסת.


בהמשך הועלו השיעורים בנושאי הגיאוגרפיה לאתר של מט"ח למורי ותלמידי הגיאוגרפיה. לאתר זה צורפו שיעורים חדשים שהוקלטו ע"י מורים מהשטח. השיעורים החדשים שונים באופיים השיעורים הראשונים. בשעורים אלו מופיע המורה בצד כאשר מימינו רצה מצגת, המורה מסביר ע"פ המצגת.

לדעתי ישנה בעיה בצורת שיעורים אלו. ניסיתי להראות בכיתה דוגמה לשיעור מאין זה, תוך כדי שאני עוצרת מידי פעם בכדי להרחיב ולהדגיש נושאים שונים. תלמידים רבים התקשו לעקוב אחרי החומר, לישיבה המונוטונית של המרצה יצרה אצל חלק מהתלמידים חוסר שקט.

השיעורים המתוקשבים במתכונת זו לא יכולים להחליף את המורה בכיתה. אנו מנסים למצוא דרכי הוראה מגוונות בכדי ליצור אצל התלמידים עניין. דרך אתר זה ניתן לגוון את ההוראה אך יש לזכור שאין תחליף למורה בכיתה, וצורת לימוד זו יכולה ליתומך ולעזור.
מצורף קישור לאתר, דרך לומדים גיאוגרפיה.
http://geo.cet.ac.il/

ועידת האקלים והמחשב

בימים אלו מתכנסים מנהיגי העולם בקופנהגן בועידת האקלים העולמית, שמטרתה "להציל את העולם". העולם שלנו הולך ומתחמם, התחממות זו נוצרה כתוצאה מפליטה של גזי חממה. המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה של גזי חממה ואילו המדינות המתפתחות מייצרות כמויות קטנות של גזים אלו.


הבעיה הגדולה של העולם, בעיית האקלים, היא בעיה גלובלית, חוצת גבולות. כל מדינה חייבת להבין כי תוצאות הפעילות שלה יראו בכל העולם. הגלובליזציה נכנסת לכל מקום לכל נושא שנעסוק בו.

לדעתי הגלובליזציה התפתחה עם התפתחות המחשב ובעיקר האינטרנט. מקובל לומר כי העולם הוא "כפר קטן אחד" המחשב הצליח לחבר חלקים גדולים של העולם, שמצליח לתקשר ללא קשר למקום או לזמן. האם כל העולם שייך לתהליך זה?, נראה לי שלא. חלק גדול מאוכלוסיית העולם לא ראה מימיו מחשב ובטח שאינו יודע להשתמש בו. חלק זה של העולם הוא החלק שלא מזהם והחלק שנפגע ביותר מהזיהום שיוצרות המדינות המפותחות. זהו החלק שתרווד בצרות היום יום של הקיום הבסיסי. לעומתו החלק הקטן יותר של אוכלוסיית העולם מרגיש בעזרת הטכנולוגיה שהוא יכול להגיעה לכל מקום בכל זמן. טכנולוגיה חדשה תורמת להרגשה זו אך עלינו לזכור את החלק הגדול ש אוכלוסיית העולם שלא נהנה מהתקדמות זו ולכן לא יכול להפיק ממנו את התועלת.

כאשר יגיעו מנהיגי המדינות להסכם על הורדת הזיהום וע"י כך עצירת ההתחממות, לחלק מאוכלוסיית העולם הסכם זה לא יגיע, היא אינה קוראת עיתונים ולכן גם לא מגיעה לשוחח בפייסבוק על ההסכם ומשמעותו. יחד עם הורדת כמויות הזיהום עלינו להביא את בשורת המחשב והאינטרנט לכל העולם, גם לזה הרעב שאינו מודע לקיומו.

פורום תקשוב בחינוך

במסגרת לימודי השתתפתי בכנס תקשוב בחינוך, במהלך ההרצאות הועלתה ע"י מספר מרצים הטענה כי המורים אינם רוצים להכניס את התקשוב למערכת החינוך. אמירה זו קוממה אותי  מכיוון שבבתי ספר רבים, המורים מעוניינים להכניס אמצעי הוראה מתוקשבים, בכדי ליצור הוראה מגוונת וליצור אצל התלמידים עניין. אך בעיה גדולה יותר בה גם אני נתקלת ביום יום, היא הציוד בבית הספר.
בבתי ספר רבים הציוד הוא מיושן, לא תמיד מחובר לרשת, במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אין כלל ציוד או שהוא אינו מספיק.
בבית הספר בו אני מלמדת ישנם שלוש כיתות מחשבים עם 45 מחשבים. בכל שנה ישנם כ- 60 תלמידי גיאוגרפיה, המעוניינים לגשת לבגרות מתוקשבת, חלקם לא יצליחו לגשת לבחינה המתוקשבת בגלל בעיה טכנית, אין מספיק מחשבים.
בנוסף ישנו ברקו אחד שבכדי להשתמש בו יש ללמד באודיטוריום גדול. הלימוד באודיטוריום מקשה על התלמידים וכמו כן לא מאפשר למורה גמישות במערך השיעור. מורים המעוניינים ליצור דרכי הוראה חדשות, לגוון בדרכי ההוראה, נמצאים בבעיה, אין להם גמישות ויכולת לעשות זאת.
אפשר לבוא בטענות למורים, אך יש לקחת בחשבון את מוגבלויות המערכת. במקרים רבים זוהי בעיה של סדרי עדיפויות בתוך המערכת.

למידה בעבר ובהווה

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך, דנו בנושא תוכניות הלימודים החדשות. ד"ר אלעד פלד סיפר על כך שבעבר כאשר הוא למד, למדו פרקים רבים בתנ"ך בע"פ, הידע הכללי והעושר הלשוני בעברית נובע ברובו משיטת לימוד זו. כיום לא יעלה על הדעת לתת לתלמידים ללמוד בע"פ, התפיסה החדשה לא דוגלת בדרך זו ללימוד החומר.
נושא זה פתח לי פתח למחשבה על צורת הלימוד כיום, בבתי הספר הולכים לקראת התלמידים. המיקוד לבגרות מגביל את הידע אותו רוכשים התלמידים. המורים מלמדים אך ורק ע"פ המיקוד ופרקים שלמים, של ידע אינם נלמדים.
תופעות אלו יוצרות אצל התלמידים עולם צר עם ידע חסר, במקצועות רבים חסר רצף הדברים. איזה בוגר אנו מעוניינים ליצור? איזה דור אנו מגדלים?. כאשר צופים בתוכניות הידע בטלוויזיה, עולות שאלות אלו. לעיתים קרובות אני מרגישה בושה כאשר נשאלת שאלה בידע כללי ובוגרי מערכת החינוך שלא מזמן סיימו 12 שנות לימוד אינם יודעים לענות עליה.
בפיתוח תוכניות הלימודים החדשות יש לדעתי לתת את הדעת על תוצאות אלו, אולי לא לחזור לצורת הלמידה הישנה, אך לדעת לנצל את הטכנולוגיה בכדי ליצור בוגר משכיל בעל ידע ושפה עשירה.

מחשב נייד בכיתה המשך התפתחות

בשבוע שעבר התקיימה בבית ספרי מועצה פדגוגית, אחת המורות העלתה את נושא התלמיד והמחשב הנייד. מורים רבים מפחדים מנושא זה, המחשב נראה להם כמאיים על מעמדו של המורה בכיתה. אחת המורות אף ציינה כי אנו מתמודדים בכיתה עם מכשירי טלפון ניידים, ומדוע עלינו להרשות מחשב נייד שיוסיף עוד התמודדות.
כאשר ישבתי והקשבתי לוויכוח שהתנהל בישיבה חשבתי לעצמי מדוע אנו דנים בנושא הרי מערכת החינוך רוצה להתקדם עם הזמן, היא מעוניינת להכניס את הטכנולוגיה, אך מורים רבים מפחדים מהטכנולוגיה ואינם יודעים כיצד להתמודד איתה.
לדעתי יש לברך על יוזמה זו ולהצליח להפיק ממנה את המיטב. לכל דבר חדש יש יתרונות וחסרונות, ולדעתי בנושא זה רבה התועלת על הנזק שייגרם. ממשרד החינוך אין התקדמות באופק ולכן יש לברך כל תלמיד המוצא פיתרון לבעיותיו דרך המחשב. המחשב יכול ליצור בכיתה עניין והמורה יכולה לקחת אותו לכיוון חיובי. מכיוון שבהרבה בתי ספר ישנה בעיה חמורה של עזרים, תלמידים עם מחשב יכולים רק לעזור למורה ולשפר את דרך ההוראה
בהמשך לרשומה.

סמינר סיכום

בימים אלו אנו מתחילים לגבש נושא לסמינר הסיכום של לימודי התואר השני. נושאי הסמינר צריכים להיות קשורים לתקשוב וטכנולוגיות למידה.
כאשר התחלתי לחשוב בנושא, החלטתי לבדוק את בחינת הבגרות המתוקשבת וההתמודדות של צוות המורים עימה.
כאשר הועלה הרעיון של בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה, נראה לי הרעיון קשה ליישום, בעיקר לתלמידי שלי. למרות הקשיים החלטנו בצוות לנסות ולהיכנס לנושא, הלכנו להשתלמות בנושא והתחלנו ללמוד את התוכנה. עם הזמן הרגשתי עד כמה הטכנולוגיה עוזרת לתלמידים להתמודד עם יחידת הלימוד שבאופן מסורתי הייתה הקשה ביותר עבורם. המחשב הביא פיתרון במיוחד ללקויי הלמידה ופתח בפני התלמידים את מחסום הפחד מהאנסין.
לעומת צוות בית הספר שלי בשיחות עם מורים בבתי ספר אחרים, הרגשתי פחד גדול מהכנסת הטכנולוגיה החדשה, פחד מהחדשנות ודבקות בישן והטוב. כאשר התחילו להגיע התוצאות, שהראו יתרון לתלמידים שנבחנו בבחינה המתוקשבת, שמעתי כבר קולות אחרים, אך לא מכולם. מה גרם למורים לפחד כל כך מהטכנולוגיה החדשה, ומה עמדותיהם לגביה, מדוע יש הדבקים במתכונת הישנה?
בעקבות חוויות אלו החלטתי להתמקד בנושא עמדות מורים כלפי הבגרות המתוקשבת. כולי תיקווה כי הסמינר יהיה מעניין ויצליח לחדש משהו בתחום.