ועידת האקלים והמחשב

בימים אלו מתכנסים מנהיגי העולם בקופנהגן בועידת האקלים העולמית, שמטרתה "להציל את העולם". העולם שלנו הולך ומתחמם, התחממות זו נוצרה כתוצאה מפליטה של גזי חממה. המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה של גזי חממה ואילו המדינות המתפתחות מייצרות כמויות קטנות של גזים אלו.


הבעיה הגדולה של העולם, בעיית האקלים, היא בעיה גלובלית, חוצת גבולות. כל מדינה חייבת להבין כי תוצאות הפעילות שלה יראו בכל העולם. הגלובליזציה נכנסת לכל מקום לכל נושא שנעסוק בו.

לדעתי הגלובליזציה התפתחה עם התפתחות המחשב ובעיקר האינטרנט. מקובל לומר כי העולם הוא "כפר קטן אחד" המחשב הצליח לחבר חלקים גדולים של העולם, שמצליח לתקשר ללא קשר למקום או לזמן. האם כל העולם שייך לתהליך זה?, נראה לי שלא. חלק גדול מאוכלוסיית העולם לא ראה מימיו מחשב ובטח שאינו יודע להשתמש בו. חלק זה של העולם הוא החלק שלא מזהם והחלק שנפגע ביותר מהזיהום שיוצרות המדינות המפותחות. זהו החלק שתרווד בצרות היום יום של הקיום הבסיסי. לעומתו החלק הקטן יותר של אוכלוסיית העולם מרגיש בעזרת הטכנולוגיה שהוא יכול להגיעה לכל מקום בכל זמן. טכנולוגיה חדשה תורמת להרגשה זו אך עלינו לזכור את החלק הגדול ש אוכלוסיית העולם שלא נהנה מהתקדמות זו ולכן לא יכול להפיק ממנו את התועלת.

כאשר יגיעו מנהיגי המדינות להסכם על הורדת הזיהום וע"י כך עצירת ההתחממות, לחלק מאוכלוסיית העולם הסכם זה לא יגיע, היא אינה קוראת עיתונים ולכן גם לא מגיעה לשוחח בפייסבוק על ההסכם ומשמעותו. יחד עם הורדת כמויות הזיהום עלינו להביא את בשורת המחשב והאינטרנט לכל העולם, גם לזה הרעב שאינו מודע לקיומו.

פורום תקשוב בחינוך

במסגרת לימודי השתתפתי בכנס תקשוב בחינוך, במהלך ההרצאות הועלתה ע"י מספר מרצים הטענה כי המורים אינם רוצים להכניס את התקשוב למערכת החינוך. אמירה זו קוממה אותי  מכיוון שבבתי ספר רבים, המורים מעוניינים להכניס אמצעי הוראה מתוקשבים, בכדי ליצור הוראה מגוונת וליצור אצל התלמידים עניין. אך בעיה גדולה יותר בה גם אני נתקלת ביום יום, היא הציוד בבית הספר.
בבתי ספר רבים הציוד הוא מיושן, לא תמיד מחובר לרשת, במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אין כלל ציוד או שהוא אינו מספיק.
בבית הספר בו אני מלמדת ישנם שלוש כיתות מחשבים עם 45 מחשבים. בכל שנה ישנם כ- 60 תלמידי גיאוגרפיה, המעוניינים לגשת לבגרות מתוקשבת, חלקם לא יצליחו לגשת לבחינה המתוקשבת בגלל בעיה טכנית, אין מספיק מחשבים.
בנוסף ישנו ברקו אחד שבכדי להשתמש בו יש ללמד באודיטוריום גדול. הלימוד באודיטוריום מקשה על התלמידים וכמו כן לא מאפשר למורה גמישות במערך השיעור. מורים המעוניינים ליצור דרכי הוראה חדשות, לגוון בדרכי ההוראה, נמצאים בבעיה, אין להם גמישות ויכולת לעשות זאת.
אפשר לבוא בטענות למורים, אך יש לקחת בחשבון את מוגבלויות המערכת. במקרים רבים זוהי בעיה של סדרי עדיפויות בתוך המערכת.

למידה בעבר ובהווה

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך, דנו בנושא תוכניות הלימודים החדשות. ד"ר אלעד פלד סיפר על כך שבעבר כאשר הוא למד, למדו פרקים רבים בתנ"ך בע"פ, הידע הכללי והעושר הלשוני בעברית נובע ברובו משיטת לימוד זו. כיום לא יעלה על הדעת לתת לתלמידים ללמוד בע"פ, התפיסה החדשה לא דוגלת בדרך זו ללימוד החומר.
נושא זה פתח לי פתח למחשבה על צורת הלימוד כיום, בבתי הספר הולכים לקראת התלמידים. המיקוד לבגרות מגביל את הידע אותו רוכשים התלמידים. המורים מלמדים אך ורק ע"פ המיקוד ופרקים שלמים, של ידע אינם נלמדים.
תופעות אלו יוצרות אצל התלמידים עולם צר עם ידע חסר, במקצועות רבים חסר רצף הדברים. איזה בוגר אנו מעוניינים ליצור? איזה דור אנו מגדלים?. כאשר צופים בתוכניות הידע בטלוויזיה, עולות שאלות אלו. לעיתים קרובות אני מרגישה בושה כאשר נשאלת שאלה בידע כללי ובוגרי מערכת החינוך שלא מזמן סיימו 12 שנות לימוד אינם יודעים לענות עליה.
בפיתוח תוכניות הלימודים החדשות יש לדעתי לתת את הדעת על תוצאות אלו, אולי לא לחזור לצורת הלמידה הישנה, אך לדעת לנצל את הטכנולוגיה בכדי ליצור בוגר משכיל בעל ידע ושפה עשירה.

מחשב נייד בכיתה המשך התפתחות

בשבוע שעבר התקיימה בבית ספרי מועצה פדגוגית, אחת המורות העלתה את נושא התלמיד והמחשב הנייד. מורים רבים מפחדים מנושא זה, המחשב נראה להם כמאיים על מעמדו של המורה בכיתה. אחת המורות אף ציינה כי אנו מתמודדים בכיתה עם מכשירי טלפון ניידים, ומדוע עלינו להרשות מחשב נייד שיוסיף עוד התמודדות.
כאשר ישבתי והקשבתי לוויכוח שהתנהל בישיבה חשבתי לעצמי מדוע אנו דנים בנושא הרי מערכת החינוך רוצה להתקדם עם הזמן, היא מעוניינת להכניס את הטכנולוגיה, אך מורים רבים מפחדים מהטכנולוגיה ואינם יודעים כיצד להתמודד איתה.
לדעתי יש לברך על יוזמה זו ולהצליח להפיק ממנה את המיטב. לכל דבר חדש יש יתרונות וחסרונות, ולדעתי בנושא זה רבה התועלת על הנזק שייגרם. ממשרד החינוך אין התקדמות באופק ולכן יש לברך כל תלמיד המוצא פיתרון לבעיותיו דרך המחשב. המחשב יכול ליצור בכיתה עניין והמורה יכולה לקחת אותו לכיוון חיובי. מכיוון שבהרבה בתי ספר ישנה בעיה חמורה של עזרים, תלמידים עם מחשב יכולים רק לעזור למורה ולשפר את דרך ההוראה
בהמשך לרשומה.

סמינר סיכום

בימים אלו אנו מתחילים לגבש נושא לסמינר הסיכום של לימודי התואר השני. נושאי הסמינר צריכים להיות קשורים לתקשוב וטכנולוגיות למידה.
כאשר התחלתי לחשוב בנושא, החלטתי לבדוק את בחינת הבגרות המתוקשבת וההתמודדות של צוות המורים עימה.
כאשר הועלה הרעיון של בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה, נראה לי הרעיון קשה ליישום, בעיקר לתלמידי שלי. למרות הקשיים החלטנו בצוות לנסות ולהיכנס לנושא, הלכנו להשתלמות בנושא והתחלנו ללמוד את התוכנה. עם הזמן הרגשתי עד כמה הטכנולוגיה עוזרת לתלמידים להתמודד עם יחידת הלימוד שבאופן מסורתי הייתה הקשה ביותר עבורם. המחשב הביא פיתרון במיוחד ללקויי הלמידה ופתח בפני התלמידים את מחסום הפחד מהאנסין.
לעומת צוות בית הספר שלי בשיחות עם מורים בבתי ספר אחרים, הרגשתי פחד גדול מהכנסת הטכנולוגיה החדשה, פחד מהחדשנות ודבקות בישן והטוב. כאשר התחילו להגיע התוצאות, שהראו יתרון לתלמידים שנבחנו בבחינה המתוקשבת, שמעתי כבר קולות אחרים, אך לא מכולם. מה גרם למורים לפחד כל כך מהטכנולוגיה החדשה, ומה עמדותיהם לגביה, מדוע יש הדבקים במתכונת הישנה?
בעקבות חוויות אלו החלטתי להתמקד בנושא עמדות מורים כלפי הבגרות המתוקשבת. כולי תיקווה כי הסמינר יהיה מעניין ויצליח לחדש משהו בתחום.

מחשב נייד בכיתה

במסגרת שעורי הגיאוגרפיה חייב כל תלמיד להגיע לשיעור עם אטלס. מרבית התלמידים מתלוננים ומתאוננים כמה קשה לסחוב את האטלס, לא נוח כבד מידי.
והינה כאשר לימדתי בכיתה יא' השבוע כעסתי על תלמיד שלא הביא אטלס ולכן אינו מעורה בנושא השיעור. התלמיד שאל אם אפשר להוציא את המחשב שלו בכדי לראות את המפות, במקום אטלס. כמובן שהסכמתי ובכיתה התעורר ויכוח האם אותו תלמיד יצליח למצוא מפות או שאולי ישוטט לו באינטרנט.
מאירוע זה הצלחתי להבין את חשיבותו של המחשב בחיינו המודרניים בבית הספר. התלמידים חיים בעולם ממוחשב ואילו מערכת החינוך עדיין לא נמצאת שם.
אני רואה חשיבות רבה של הכנסת מחשב אישי לכיתה, למרות החסרונות והבעיות שהוא עשויי ליצור, עדיין רבה התועלת שניתן להפיק ממנו בשיעור.
תלמידי כיתה זו אמורים לגשת לאנסין ממוחשב, בבחינת הבגרות, ככל שיקדימו להיחשף לעבודה עם המחשב כך יקל עליהם להתמודד עם צורת המידע הממוחשבת המופיע בבחינת הבגרות.

"עצם למידה"

במסגרת הקורס של ד"ר שרה שדה, הכרנו את המושג עצם למידה. עצם למידה- ע"פ א.רותם הוא מבנה פעולה לימודית פשוטה, המוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות מצומצם להמשך למידה של חלקי השיעור.
בתהליך הלמידה שעברנו בקורס יצרנו בסופו של דבר עצם למידה, שהוא חלק מתוכנית גדולה של עצמי למידה המחוברים האחד לשני. לעצם הלמידה ישנה חיבוריות- שילוב העצם במיגוון פעילויות לימודיות.
כעבודת סיכום נתבקשנו ליצור עצם למידה, כחלק ממערך גדול של עצמי למידה. מטרת התוכנית המתוקשבת: להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו. תוכנית זו היא רב תחומית המורכבת ממספר עצמי למידה, כשכל עצם מציג המצאה שהשפיעה עלינו ויצרה משמעות חדשה לחיים בכדור הארץ.
צורת הבנייה שלנו הייתה ע" הטקסונומיה של בלום אותה למדנו בכיתה. ע"פ הטקסונומיה של בלום בעצם למידה ישנו ידע- הקנייה של ידע, ישנה הבנה- הבנת התהליך, ישנו יישום- לתהליך החשיבה כיצד הגיע וגנר למסקנות וישנה אנליזה שבה ע"פ תמונה התלמיד יבין את הוכחות התיאוריה.
ע"פ בלום וגארדנר- שילוב אינטליגנציות מרובות והטקסונומיה של בלום.
ידע- ידע מילולי בזכירת שמות היבשות, ידע מרחבי בזיכרון המפה וחלקיה השנויים המשתנים.
הבנה- מילולית כיצד התפתח כדור הארץ והיבשות שלו למקומן היום. הבנה מרחבית היכן הייתה ממוקמת כל יבשת.
יישום- מילולי להציע הסבר למיקום היבשות, מרחבית- להשתמש בעקרונות גיאומטריות להסביר מפה.
סינטזה- יצירת ההקשר בין מיקום היבשות והאקלים לתצורת הנוף.

אני וענת בחרנו ליצור עצם למידה בנושא, אלפרד וגנר שהיה ממוחה אקלים ואבי תיאורית נדידת היבשות, תיאוריה שהייתה מקובלת מאוד בשנות ה- 60, והיוותה בסיס לתנועת הלוחות המקובלת היום.
עבודה זו תרמה לי רבות מבחינה מקצועית, הצלחתי ליצור פעילות מתוקשבת אותה אני יכולה לשלב בתוכנית הלימודים והיא יכולה לסייע לתלמידיי להבין את החומר בצורה טובה יותר.