יום שני, 21 בדצמבר 2009

ועידת האקלים והמחשב

בימים אלו מתכנסים מנהיגי העולם בקופנהגן בועידת האקלים העולמית, שמטרתה "להציל את העולם". העולם שלנו הולך ומתחמם, התחממות זו נוצרה כתוצאה מפליטה של גזי חממה. המדינות המפותחות מייצרות כמות גדולה של גזי חממה ואילו המדינות המתפתחות מייצרות כמויות קטנות של גזים אלו.


הבעיה הגדולה של העולם, בעיית האקלים, היא בעיה גלובלית, חוצת גבולות. כל מדינה חייבת להבין כי תוצאות הפעילות שלה יראו בכל העולם. הגלובליזציה נכנסת לכל מקום לכל נושא שנעסוק בו.

לדעתי הגלובליזציה התפתחה עם התפתחות המחשב ובעיקר האינטרנט. מקובל לומר כי העולם הוא "כפר קטן אחד" המחשב הצליח לחבר חלקים גדולים של העולם, שמצליח לתקשר ללא קשר למקום או לזמן. האם כל העולם שייך לתהליך זה?, נראה לי שלא. חלק גדול מאוכלוסיית העולם לא ראה מימיו מחשב ובטח שאינו יודע להשתמש בו. חלק זה של העולם הוא החלק שלא מזהם והחלק שנפגע ביותר מהזיהום שיוצרות המדינות המפותחות. זהו החלק שתרווד בצרות היום יום של הקיום הבסיסי. לעומתו החלק הקטן יותר של אוכלוסיית העולם מרגיש בעזרת הטכנולוגיה שהוא יכול להגיעה לכל מקום בכל זמן. טכנולוגיה חדשה תורמת להרגשה זו אך עלינו לזכור את החלק הגדול ש אוכלוסיית העולם שלא נהנה מהתקדמות זו ולכן לא יכול להפיק ממנו את התועלת.

כאשר יגיעו מנהיגי המדינות להסכם על הורדת הזיהום וע"י כך עצירת ההתחממות, לחלק מאוכלוסיית העולם הסכם זה לא יגיע, היא אינה קוראת עיתונים ולכן גם לא מגיעה לשוחח בפייסבוק על ההסכם ומשמעותו. יחד עם הורדת כמויות הזיהום עלינו להביא את בשורת המחשב והאינטרנט לכל העולם, גם לזה הרעב שאינו מודע לקיומו.


יום רביעי, 9 בדצמבר 2009

פורום תקשוב בחינוך

במסגרת לימודי השתתפתי בכנס תקשוב בחינוך, במהלך ההרצאות הועלתה ע"י מספר מרצים הטענה כי המורים אינם רוצים להכניס את התקשוב למערכת החינוך. אמירה זו קוממה אותי  מכיוון שבבתי ספר רבים, המורים מעוניינים להכניס אמצעי הוראה מתוקשבים, בכדי ליצור הוראה מגוונת וליצור אצל התלמידים עניין. אך בעיה גדולה יותר בה גם אני נתקלת ביום יום, היא הציוד בבית הספר.
בבתי ספר רבים הציוד הוא מיושן, לא תמיד מחובר לרשת, במקרה הטוב, במקרה הפחות טוב אין כלל ציוד או שהוא אינו מספיק.
בבית הספר בו אני מלמדת ישנם שלוש כיתות מחשבים עם 45 מחשבים. בכל שנה ישנם כ- 60 תלמידי גיאוגרפיה, המעוניינים לגשת לבגרות מתוקשבת, חלקם לא יצליחו לגשת לבחינה המתוקשבת בגלל בעיה טכנית, אין מספיק מחשבים.
בנוסף ישנו ברקו אחד שבכדי להשתמש בו יש ללמד באודיטוריום גדול. הלימוד באודיטוריום מקשה על התלמידים וכמו כן לא מאפשר למורה גמישות במערך השיעור. מורים המעוניינים ליצור דרכי הוראה חדשות, לגוון בדרכי ההוראה, נמצאים בבעיה, אין להם גמישות ויכולת לעשות זאת.
אפשר לבוא בטענות למורים, אך יש לקחת בחשבון את מוגבלויות המערכת. במקרים רבים זוהי בעיה של סדרי עדיפויות בתוך המערכת.


יום רביעי, 2 בדצמבר 2009

למידה בעבר ובהווה

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך, דנו בנושא תוכניות הלימודים החדשות. ד"ר אלעד פלד סיפר על כך שבעבר כאשר הוא למד, למדו פרקים רבים בתנ"ך בע"פ, הידע הכללי והעושר הלשוני בעברית נובע ברובו משיטת לימוד זו. כיום לא יעלה על הדעת לתת לתלמידים ללמוד בע"פ, התפיסה החדשה לא דוגלת בדרך זו ללימוד החומר.
נושא זה פתח לי פתח למחשבה על צורת הלימוד כיום, בבתי הספר הולכים לקראת התלמידים. המיקוד לבגרות מגביל את הידע אותו רוכשים התלמידים. המורים מלמדים אך ורק ע"פ המיקוד ופרקים שלמים, של ידע אינם נלמדים.
תופעות אלו יוצרות אצל התלמידים עולם צר עם ידע חסר, במקצועות רבים חסר רצף הדברים. איזה בוגר אנו מעוניינים ליצור? איזה דור אנו מגדלים?. כאשר צופים בתוכניות הידע בטלוויזיה, עולות שאלות אלו. לעיתים קרובות אני מרגישה בושה כאשר נשאלת שאלה בידע כללי ובוגרי מערכת החינוך שלא מזמן סיימו 12 שנות לימוד אינם יודעים לענות עליה.
בפיתוח תוכניות הלימודים החדשות יש לדעתי לתת את הדעת על תוצאות אלו, אולי לא לחזור לצורת הלמידה הישנה, אך לדעת לנצל את הטכנולוגיה בכדי ליצור בוגר משכיל בעל ידע ושפה עשירה.