מחשב נייד בכיתה

במסגרת שעורי הגיאוגרפיה חייב כל תלמיד להגיע לשיעור עם אטלס. מרבית התלמידים מתלוננים ומתאוננים כמה קשה לסחוב את האטלס, לא נוח כבד מידי.
והינה כאשר לימדתי בכיתה יא' השבוע כעסתי על תלמיד שלא הביא אטלס ולכן אינו מעורה בנושא השיעור. התלמיד שאל אם אפשר להוציא את המחשב שלו בכדי לראות את המפות, במקום אטלס. כמובן שהסכמתי ובכיתה התעורר ויכוח האם אותו תלמיד יצליח למצוא מפות או שאולי ישוטט לו באינטרנט.
מאירוע זה הצלחתי להבין את חשיבותו של המחשב בחיינו המודרניים בבית הספר. התלמידים חיים בעולם ממוחשב ואילו מערכת החינוך עדיין לא נמצאת שם.
אני רואה חשיבות רבה של הכנסת מחשב אישי לכיתה, למרות החסרונות והבעיות שהוא עשויי ליצור, עדיין רבה התועלת שניתן להפיק ממנו בשיעור.
תלמידי כיתה זו אמורים לגשת לאנסין ממוחשב, בבחינת הבגרות, ככל שיקדימו להיחשף לעבודה עם המחשב כך יקל עליהם להתמודד עם צורת המידע הממוחשבת המופיע בבחינת הבגרות.

"עצם למידה"

במסגרת הקורס של ד"ר שרה שדה, הכרנו את המושג עצם למידה. עצם למידה- ע"פ א.רותם הוא מבנה פעולה לימודית פשוטה, המוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות מצומצם להמשך למידה של חלקי השיעור.
בתהליך הלמידה שעברנו בקורס יצרנו בסופו של דבר עצם למידה, שהוא חלק מתוכנית גדולה של עצמי למידה המחוברים האחד לשני. לעצם הלמידה ישנה חיבוריות- שילוב העצם במיגוון פעילויות לימודיות.
כעבודת סיכום נתבקשנו ליצור עצם למידה, כחלק ממערך גדול של עצמי למידה. מטרת התוכנית המתוקשבת: להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו. תוכנית זו היא רב תחומית המורכבת ממספר עצמי למידה, כשכל עצם מציג המצאה שהשפיעה עלינו ויצרה משמעות חדשה לחיים בכדור הארץ.
צורת הבנייה שלנו הייתה ע" הטקסונומיה של בלום אותה למדנו בכיתה. ע"פ הטקסונומיה של בלום בעצם למידה ישנו ידע- הקנייה של ידע, ישנה הבנה- הבנת התהליך, ישנו יישום- לתהליך החשיבה כיצד הגיע וגנר למסקנות וישנה אנליזה שבה ע"פ תמונה התלמיד יבין את הוכחות התיאוריה.
ע"פ בלום וגארדנר- שילוב אינטליגנציות מרובות והטקסונומיה של בלום.
ידע- ידע מילולי בזכירת שמות היבשות, ידע מרחבי בזיכרון המפה וחלקיה השנויים המשתנים.
הבנה- מילולית כיצד התפתח כדור הארץ והיבשות שלו למקומן היום. הבנה מרחבית היכן הייתה ממוקמת כל יבשת.
יישום- מילולי להציע הסבר למיקום היבשות, מרחבית- להשתמש בעקרונות גיאומטריות להסביר מפה.
סינטזה- יצירת ההקשר בין מיקום היבשות והאקלים לתצורת הנוף.

אני וענת בחרנו ליצור עצם למידה בנושא, אלפרד וגנר שהיה ממוחה אקלים ואבי תיאורית נדידת היבשות, תיאוריה שהייתה מקובלת מאוד בשנות ה- 60, והיוותה בסיס לתנועת הלוחות המקובלת היום.
עבודה זו תרמה לי רבות מבחינה מקצועית, הצלחתי ליצור פעילות מתוקשבת אותה אני יכולה לשלב בתוכנית הלימודים והיא יכולה לסייע לתלמידיי להבין את החומר בצורה טובה יותר.

למידה מתוקשבת וציונים

במסגרת שיעור למידה מרחוק, נתבקשנו לקרוא מאמר מאסופת מאמרים בנושא "אין הבדל מובהק".
אוסף מחקרים זה עוסק בהשוואה בין למידה מרחוק ללמידה פנים אל פנים.
אני וסלעית בחרנו לקרא את המאמר
Virtual Teaching in Higher Education: The New Intellectual Superhighway or Just Another Traffic Jam "דרך אינטלקטואלית מהירה או עוד פקק תנועה"
המאמר מספר על מחקר הנערך בקבוצת סטודנטים, שחלקה למדה בלמידה מרחוק וחלקה השני בלמידה מסורתית פנים אל פנים.
באופן מפתיע מבחינתי דווקא הסטודנטים שלמדו בצורה מתוקשבת הצליחו יותר במבחנים ויצרו קהילת לומדים. הסטודנטים שלמדו בלמידה מסורתית הצליחו פחות בצורה משמעותית ואף לא יצרו למידה קבוצתית.
לדעתי התוצאות המפתיעות הללו נובעות מהיווצרות הלמידה השיתופית. למידה המפרה ומופרה, יוצרת מוטיווציה גבוהה יותר בקרב הלומדים, מאפשרת תהליך למידה של חזרה, שינון ולמידת עמיתים המעלה את התוצאות.
העובדה שהסטודנטים הלומדים בצורה מסורתית לא יצרו קבוצות למידה יכולה גם להיווצר מאופי הקבוצה ומהאווירה השוררת בכיתה, לעיתים אווירת התחרותיות גוררת איתה סטודנטים שבלמידה מתוקשבת, כאשר אין מפגש פיסי בין הסטודנטים, לא היו משדרים תחרותיות ומונעים למידה שיתופית.
מאמר זה פתח פתח לנושאי מחקר אחרים שתרם נחקרו כמו הקשר בין למידה מתוקשבת ללמידה שיתופית לבין הצלחה בלימודים.

" http://www.nosignificantdifference.org/

הפער הדיגיטלי

הפער הדיגיטלי

"הפער בין מי שיש להם גישה לICT ויודעים להשתמש בהם ולנצלם לבין מי שאין להם גישה לאמצעים אלו ואינם יכולים להשתמש בהם לתועלתם" (ד"ר עוזי מלמד).
למרות שנראה היום לרובנו, שלא נוכל לחיות בנוחות ללא המחשב, עדיין קיימות חברות ומגזרים להם המחשב אינו מובן מאיליו. מחירי המחשבים אומנם ירדו והוא נהפך למוצר עממי, הטכנולוגיה נעשתה זמינה, אך לא לכולם.
ע"פ ד"ר גוסטבו מש- מדינות המערב החלו לחשוש שהטכנולוגיה שמטרתה לקדם את האוכלוסייה עלולה מצד שני להרחיב ולהדגיש פערים שקיימים החברה.
בישראל פערים אלו יבואו לידי ביטוי בפער הסוציואקונומי ועשויים להתחדד בפער הגדול בין המרכז לפריפריה – בין הגלעין לשוליים. ע"פ רחל ברוך הבעיה העיקרית היא בניצול המחשב במערכת החינוך ישנם בתי ספר שלהם תמיכה טכנית צמודה ההכרחית לתפעול המחשבים בעוד לאחרים אין. מה שמגדיל ומעצים את הפערים מכיוון שבגלעין, מרכז הארץ, ישנה זמינות גדולה יותר של תמיכה טכנית, בעוד שבשוליים זמינות זו יורדת.
ד"ר גוסטבו מש מבחין בין נגישות לשימוש, שני מושגים אלו אינם זהים, במקרים רבים קיימת נגישות למחשב ולאינטרנט במשק בית, אך חלק מחברי משק הבית לא עושים בו שימוש כלל.
לרוב פער הגילים מדגיש את הפער הדיגיטלי בתוך משק הבית, הילדים הם אלו ששולטים במערכת הטכנולוגית ואלו היודעים להפעילה בצורה הטובה ביותר, וככול שהגיל עולה יורדת הגישה למחשב.
אך לא רק הגיל הוא הסיבה לפער, גם בתוך בתי הספר ישנן פערים בין תלמידים, מה שלעיתים מגדיל את הפערים הלימודיים בין תלמידים. בבתי ספר רבים נמצאים חומרי הלמידה והתרגול באתרים בית ספריים, תלמידים שלהם אין גישה מתמדת למחשב ולרשת, לעיתים נותרים ללא מענה, מה שמגדיל את הפער הלימודי.
ע"פ סקר של הועדה הלאומית לטכנולוגיה שנערך בשנת 2004 (ע"פד"ר גוסטבו מש) ניתן לראות כי בישראל קיים פער דיגיטלי והוא עמוק יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה, מבוגרים ודתיים. ע"פ הנתונים בשטח נראה שפער זה הולך וגדל, קיימים בתי אב רבים להם אין עדיין גישה למחשב וכל שכן לרשת.
הפער הדיגיטלי קיים אך קובעי המדיניות רואים במערכת החינוך את התשובות לצמצום הפער ע"פ רחל ברוך אי אפשר להכניס טכנולוגיה ללא הכשרה יעילה של אנשי חינוך, ללא הכשרה זו אנו רואים שבמרבית בתי הספר בארץ השימוש במחשב אינו מרכזי.

מקורות:
http://hevra.haifa.ac.il/
http://onlineacha.macam.ac.il/news/wellldone.asp?topic=5

שיעור פסיכולוגיה

במסגרת לימודי התואר השני בחינוך, אנו לומדים פסיכולוגיה. בעבר כבר למדתי קורסים דומים, מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה של גיל הנעורים... . אך הפעם לימודים אלו שונים, הם קיבלו משמעות שונה. אם בעבר כשלמדתי הייתי סטודנטית ללא ניסיון בשטח וללא ילדים משלי. כל התיאוריות נראו לי בגדר תיאוריה בלבד. עתה כאשר אני לומדת על תיאוריות ההתפתחות של פיאז'ה ופרויד, כל שלב מתאים לחוויות אותם אני עוברת בבית עם ילדיי שלי. כל בעיה שיכולה לצוף בגיל ההתבגרות, יש לה הסבר, לכל בעיה והתנהגות שמוסברת אני רואה מול עניי תלמיד ויכולה להבין את משמעות הדברים.
ישנה חשיבות רבה ללמודים אלו כאשר אתה הורה ומחנך, ההתנהגויות צפויות יותר מובנות, ניתנות להסבר ופעמים רבות מקל הדבר על הטיפול בבעיות על הצד הטוב ביותר.

למידה שיתופית

במסגרת לימודי נתבקשתי ליצור הגדרה למושג "למידה שיתופית", הגדרה שתוכנס וטכנולוגית הויקי.
למידה שיתופית היא לא תלוית טכנולוגיה, למרות שהטכנולוגיה יכולה לסייע לה ולקדם אותה.
את שורשי הלמידה השיתופית ניתן לראות עוד בימי התלמוד כאשר התפתחה הלמידה בחברותה, הקשר האישי והאינטראקציה בין הלומדים מוסיף רבות לתהליך הלמידה. מניסיוני האישי למידה בקבוצה תורמת רבות וישנם תלמידים רבים שסגנון למידה זה מאפשר להם להגיע להישגים לימודיים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה הקיימת היום רק יכולה לחזק את הלמידה השיתופית, אין כבר צורך במפגש פנים אל פנים, כל האינטראקציה נערכת באמצעות המחשב. מצד אחד יש לכך יתרונות רבים, כל אחד פועל בזמן ובמקום הנוחים לו, אך אני רואה בכך גם חיסרון גדול, אין אינטראקציה חברתית. הלמידה העצמאית מול המחשב יוצרת לדעתי ניקור, חוסר ההכרות האישית בין הלומדים יכולה להפחית מיתרונות הלמידה השיתופית. אני רואה חשיבות רבה במפגשים פנים אל פנים היוצרים גם אינטראקציה חברתית ומאפשרים לדעתי למידה פורייה יותר.
אני מצרפת קישור לאתר של ד"ר אברום רותם הדן בנושא.
http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/1%20lemida/lemida%20shitufit%201_2.htm

בגרות מתוקשבת

בחמש השנים האחרונות אני מגישה תלמידים לבחינת בגרות מתוקשבת בגיאוגרפיה. זהו פרויקט שהתחיל עם מספר מצומצם של בתי ספר ועם השנים הולך ומתרחב.

התלמידים ניגשים לבחינה זו במסגרת בחינת הבגרות בגיאוגרפיה של חמש יחידות, היחידה החמישית היא אנסין- חבל ארץ שלא נלמד. החידוש ביחידה זו היא האפשרות של התלמידים לראות מספר מפות במקביל על המסך, ולהסיק מהן לגבי השאלות. דבר נוסף שהוכנס לבחינות הבגרות היא האנימציה. התלמיד מקבל תופעת טבע בתנועה, כמו שהיא מתרחשת בטבע. אפשרות זו פותחת בפני התלמיד יכולת להבין תהליכים בצורה ברורה יותר ומקלה עליו את הסבר התופעה.

לאורך השנים גיליתי כיחידת לימוד זו היא היחידה שבה תלמידים מתקשים ביותר, המעבר לבחינה מתוקשבת הקל עליהם מאוד והעלה את ממוצע הציונים.

למרות ההצלחה הגדולה של הבחינה עדיין ישנם קשיים, הקושי הגדול ביותר הוא הקושי הטכני. ברוב בתי הספר אין כמות מספקת של מחשבים לכל התלמידים המעוניינים להיבחן. בעיה נוספת היא תלמידים המרגישים קושי בישיבה מול מחשב בזמן בחינה, בכל מחזור אני מזהה תלמידים שלא מרגישים בנוח ומבקשים לעבור את הבחינה במתקונת הישנה מול מחברת ואטלס.

בעיקבות התנסות זו נראה לי כי התפתחות הבחינה המתוקשבת חשובה מאוד ועוזרת מאוד לתלמידים, היא גם פותרת לעיתים את בעיית לקויי הלמידה.