למידה מתוקשבת וציונים

במסגרת שיעור למידה מרחוק, נתבקשנו לקרוא מאמר מאסופת מאמרים בנושא "אין הבדל מובהק".
אוסף מחקרים זה עוסק בהשוואה בין למידה מרחוק ללמידה פנים אל פנים.
אני וסלעית בחרנו לקרא את המאמר
Virtual Teaching in Higher Education: The New Intellectual Superhighway or Just Another Traffic Jam "דרך אינטלקטואלית מהירה או עוד פקק תנועה"
המאמר מספר על מחקר הנערך בקבוצת סטודנטים, שחלקה למדה בלמידה מרחוק וחלקה השני בלמידה מסורתית פנים אל פנים.
באופן מפתיע מבחינתי דווקא הסטודנטים שלמדו בצורה מתוקשבת הצליחו יותר במבחנים ויצרו קהילת לומדים. הסטודנטים שלמדו בלמידה מסורתית הצליחו פחות בצורה משמעותית ואף לא יצרו למידה קבוצתית.
לדעתי התוצאות המפתיעות הללו נובעות מהיווצרות הלמידה השיתופית. למידה המפרה ומופרה, יוצרת מוטיווציה גבוהה יותר בקרב הלומדים, מאפשרת תהליך למידה של חזרה, שינון ולמידת עמיתים המעלה את התוצאות.
העובדה שהסטודנטים הלומדים בצורה מסורתית לא יצרו קבוצות למידה יכולה גם להיווצר מאופי הקבוצה ומהאווירה השוררת בכיתה, לעיתים אווירת התחרותיות גוררת איתה סטודנטים שבלמידה מתוקשבת, כאשר אין מפגש פיסי בין הסטודנטים, לא היו משדרים תחרותיות ומונעים למידה שיתופית.
מאמר זה פתח פתח לנושאי מחקר אחרים שתרם נחקרו כמו הקשר בין למידה מתוקשבת ללמידה שיתופית לבין הצלחה בלימודים.

" http://www.nosignificantdifference.org/

הפער הדיגיטלי

הפער הדיגיטלי

"הפער בין מי שיש להם גישה לICT ויודעים להשתמש בהם ולנצלם לבין מי שאין להם גישה לאמצעים אלו ואינם יכולים להשתמש בהם לתועלתם" (ד"ר עוזי מלמד).
למרות שנראה היום לרובנו, שלא נוכל לחיות בנוחות ללא המחשב, עדיין קיימות חברות ומגזרים להם המחשב אינו מובן מאיליו. מחירי המחשבים אומנם ירדו והוא נהפך למוצר עממי, הטכנולוגיה נעשתה זמינה, אך לא לכולם.
ע"פ ד"ר גוסטבו מש- מדינות המערב החלו לחשוש שהטכנולוגיה שמטרתה לקדם את האוכלוסייה עלולה מצד שני להרחיב ולהדגיש פערים שקיימים החברה.
בישראל פערים אלו יבואו לידי ביטוי בפער הסוציואקונומי ועשויים להתחדד בפער הגדול בין המרכז לפריפריה – בין הגלעין לשוליים. ע"פ רחל ברוך הבעיה העיקרית היא בניצול המחשב במערכת החינוך ישנם בתי ספר שלהם תמיכה טכנית צמודה ההכרחית לתפעול המחשבים בעוד לאחרים אין. מה שמגדיל ומעצים את הפערים מכיוון שבגלעין, מרכז הארץ, ישנה זמינות גדולה יותר של תמיכה טכנית, בעוד שבשוליים זמינות זו יורדת.
ד"ר גוסטבו מש מבחין בין נגישות לשימוש, שני מושגים אלו אינם זהים, במקרים רבים קיימת נגישות למחשב ולאינטרנט במשק בית, אך חלק מחברי משק הבית לא עושים בו שימוש כלל.
לרוב פער הגילים מדגיש את הפער הדיגיטלי בתוך משק הבית, הילדים הם אלו ששולטים במערכת הטכנולוגית ואלו היודעים להפעילה בצורה הטובה ביותר, וככול שהגיל עולה יורדת הגישה למחשב.
אך לא רק הגיל הוא הסיבה לפער, גם בתוך בתי הספר ישנן פערים בין תלמידים, מה שלעיתים מגדיל את הפערים הלימודיים בין תלמידים. בבתי ספר רבים נמצאים חומרי הלמידה והתרגול באתרים בית ספריים, תלמידים שלהם אין גישה מתמדת למחשב ולרשת, לעיתים נותרים ללא מענה, מה שמגדיל את הפער הלימודי.
ע"פ סקר של הועדה הלאומית לטכנולוגיה שנערך בשנת 2004 (ע"פד"ר גוסטבו מש) ניתן לראות כי בישראל קיים פער דיגיטלי והוא עמוק יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה, מבוגרים ודתיים. ע"פ הנתונים בשטח נראה שפער זה הולך וגדל, קיימים בתי אב רבים להם אין עדיין גישה למחשב וכל שכן לרשת.
הפער הדיגיטלי קיים אך קובעי המדיניות רואים במערכת החינוך את התשובות לצמצום הפער ע"פ רחל ברוך אי אפשר להכניס טכנולוגיה ללא הכשרה יעילה של אנשי חינוך, ללא הכשרה זו אנו רואים שבמרבית בתי הספר בארץ השימוש במחשב אינו מרכזי.

מקורות:
http://hevra.haifa.ac.il/
http://onlineacha.macam.ac.il/news/wellldone.asp?topic=5

שיעור פסיכולוגיה

במסגרת לימודי התואר השני בחינוך, אנו לומדים פסיכולוגיה. בעבר כבר למדתי קורסים דומים, מבוא לפסיכולוגיה, פסיכולוגיה של גיל הנעורים... . אך הפעם לימודים אלו שונים, הם קיבלו משמעות שונה. אם בעבר כשלמדתי הייתי סטודנטית ללא ניסיון בשטח וללא ילדים משלי. כל התיאוריות נראו לי בגדר תיאוריה בלבד. עתה כאשר אני לומדת על תיאוריות ההתפתחות של פיאז'ה ופרויד, כל שלב מתאים לחוויות אותם אני עוברת בבית עם ילדיי שלי. כל בעיה שיכולה לצוף בגיל ההתבגרות, יש לה הסבר, לכל בעיה והתנהגות שמוסברת אני רואה מול עניי תלמיד ויכולה להבין את משמעות הדברים.
ישנה חשיבות רבה ללמודים אלו כאשר אתה הורה ומחנך, ההתנהגויות צפויות יותר מובנות, ניתנות להסבר ופעמים רבות מקל הדבר על הטיפול בבעיות על הצד הטוב ביותר.