במסגרת הקורס של ד"ר שרה שדה, הכרנו את המושג עצם למידה. עצם למידה- ע"פ א.רותם הוא מבנה פעולה לימודית פשוטה, המוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה, עם מספר מטרות מצומצם להמשך למידה של חלקי השיעור.
בתהליך הלמידה שעברנו בקורס יצרנו בסופו של דבר עצם למידה, שהוא חלק מתוכנית גדולה של עצמי למידה המחוברים האחד לשני. לעצם הלמידה ישנה חיבוריות- שילוב העצם במיגוון פעילויות לימודיות.
כעבודת סיכום נתבקשנו ליצור עצם למידה, כחלק ממערך גדול של עצמי למידה. מטרת התוכנית המתוקשבת: להכיר מגוון רעיונות ומחשבות שבאמצעותם גילו או המציאו תגליות חשובות ששינו את חיינו. תוכנית זו היא רב תחומית המורכבת ממספר עצמי למידה, כשכל עצם מציג המצאה שהשפיעה עלינו ויצרה משמעות חדשה לחיים בכדור הארץ.
צורת הבנייה שלנו הייתה ע" הטקסונומיה של בלום אותה למדנו בכיתה. ע"פ הטקסונומיה של בלום בעצם למידה ישנו ידע- הקנייה של ידע, ישנה הבנה- הבנת התהליך, ישנו יישום- לתהליך החשיבה כיצד הגיע וגנר למסקנות וישנה אנליזה שבה ע"פ תמונה התלמיד יבין את הוכחות התיאוריה.
ע"פ בלום וגארדנר- שילוב אינטליגנציות מרובות והטקסונומיה של בלום.
ידע- ידע מילולי בזכירת שמות היבשות, ידע מרחבי בזיכרון המפה וחלקיה השנויים המשתנים.
הבנה- מילולית כיצד התפתח כדור הארץ והיבשות שלו למקומן היום. הבנה מרחבית היכן הייתה ממוקמת כל יבשת.
יישום- מילולי להציע הסבר למיקום היבשות, מרחבית- להשתמש בעקרונות גיאומטריות להסביר מפה.
סינטזה- יצירת ההקשר בין מיקום היבשות והאקלים לתצורת הנוף.
אני וענת בחרנו ליצור עצם למידה בנושא, אלפרד וגנר שהיה ממוחה אקלים ואבי תיאורית נדידת היבשות, תיאוריה שהייתה מקובלת מאוד בשנות ה- 60, והיוותה בסיס לתנועת הלוחות המקובלת היום.
עבודה זו תרמה לי רבות מבחינה מקצועית, הצלחתי ליצור פעילות מתוקשבת אותה אני יכולה לשלב בתוכנית הלימודים והיא יכולה לסייע לתלמידיי להבין את החומר בצורה טובה יותר.
עם המנהלת במעלית....
לפני 10 שנים